לוויתן הפרויקט הלאומי

שאלות ותשובות

איך מפיקים את הגז מהמאגר ולאן הוא זורם?

מאגר לוויתן משתרע על פני שטח הדומה בגודלו לשטחו של כל גוש דן. הגז מופק מארבע בארות שנקדחו בעומק של כ-3,000 מטרים בקרקעית הים, והוא מוזרם מהן בשני צינורות לאסדת הטיפול שמוצבת כעשרה ק"מ מערבית לחופי ישראל.  

על האסדה מבוצעות כל פעולות הטיפול בגז הנחוצות בטרם יוזרם אל מערכת הולכת הגז הארצית. בין היתר, תבוצע הפרדה בין הגז הטבעי לבין קונדנסט (נפט קל), מים ונוזלי תפעול שונים. זאת תוך מתן תשומת לב מרבית לשמירה על הסביבה והבטיחות, ובכפוף לרגולציה הבלתי מתפשרת שמוחלת על הפרויקט.

לאחר הטיפול על האסדה, הגז מוזרם בצינור שמונח על קרקעית הים, מוחדר ליבשה מתחת לפני הקרקע, ועד לחיבור  למערכת הולכת הגז הארצית מזרחית בסמוך למאגר המים של מעין צבי, מזרחית לכביש החוף. 

מערכת ההפקה וההולכה ממאגר לוויתן היא מהלך חיוני לביטחונה האנרגטי של ישראל. צינור הגז מלוויתן מהווה שער נוסף, צפוני, לכניסת גז טבעי לישראל ומגדיל את היתירות באספקת הגז למדינת ישראל, שהגז הטבעי חיוני לפעילותה יותר ויותר בכל יום.​

כיצד מרוויחים אזרחי ישראל מפיתוח מאגר לוויתן?

פיתוח מאגר לוויתן מביא לתועלות בריאותיות וסביבתיות, כלכליות, חברתיות וגיאופוליטיות מרחיקות לכת לכלל אזרחי ישראל.

הגז הטבעי הוא משאב של כולנו, ומרבית הרווחים ממכירת הגז הטבעי ממאגר לוויתן יחזרו לציבור בתשלומי מס ותמלוגים,  ואזרחי ישראל שותפים בהצלחת הפרויקט. הכנסות המדינה מגז טבעי יסייעו בהפחתת יוקר המחיה ובמימוש פרויקטים חברתיים, בריאותיים וחינוכיים. לאורך חיי המאגר צפויים להגיע לקופה הציבורית מעל 250 מליארד שקלים.

חלק מהיתרונות המשמעותיים ביותר של הגז הטבעי הם סביבתיים–בריאותיים. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בין השנים 2012 ל- 2018 נרשמה ירידה של כ-50% בפליטות מזהמות של תחמוצות חנקן ( Nox), ומעל 60% בפליטות מזהמות של תחמוצות גופרית (Sox)   כתוצאה ממעבר לגז טבעי והפחתת השימוש בדלקים מזהמים אחרים  . הגז הטבעי ממאגר  יאפשר ליצרני החשמל ולמפעלי תעשייה להגדיל את השימוש בגז טבעי על חשבון דלקים מזהמים, וכתוצאה מכך להביא להפחתה משמעותית נוספת בהיקף פליטות המזהמים  לאוויר.

מעבר המשק הישראלי לשימוש בגז טבעי, מעניק למשק יתרונות כלכליים אדירים: על פי רשות הגז במשרד האנרגיה, המעבר לשימוש בגז טבעי חסך למשק הישראלי בין השנים 2004-2018, אז החל השימוש בגז טבעי, כ- 64 מיליארד ש"ח.

מעבר לתוֹעלוֹת הכלכליות, הביטחוניות והסביבתיות הרבות, תגליות הגז הטבעי תורמות לחיזוק יחסי החוץ של ישראל, ומהוות חלק אינטגרלי ביחסי הגומלין עם שכנותיה. 

מקור: דוח מרשם פליטות (PRTR) 2018 של המשרד להגנת הסביבה

איך נוצר גז טבעי?

הגז הטבעי שבמאגר לוויתן נוצר כתוצאה מפרוק של חומר אורגני, המצוי בשכבות המכונות "סלע מקור", במעבה האדמה. מקור החומר האורגני בשרידי צמחים ובעלי חיים ששקעו בקרקעית הים, ונקברו אט אט תחת חומר אורגני ומשקעים נוספים לעומק רב.

הגז הטבעי בלוויתן מורכב רובו ככולו מגז המתאן (Methane, CH4). כמו גז טבעי בכל העולם, הוא מכיל גם קונדנסט-גז טבעי מעובה שהוא למעשה נפט קל. הקונדנסט מופרד מהגז על האסדה, בה מותקנות מערכות מורכבות שמטרתן להביא למינימום את הפליטות כתוצאה מתהליכים אלה ותהליכים תעשייתיים אחרים על האסדה. 

בגז הטבעי במאגר יש כמויות נמוכות של קונדנסט, והן מוזרמות בצינור נפרד למערכת הולכת הדלקים הארצית. אחד ממרכיבי הקונדנסט הוא חומר בשם בנזן, חומר שנמצא גם בבנזין בו אנחנו משתמשים בדלק במכונית, ובמרחק בה נמצאת האסדה מהחוף אין לו השפעה על איכות האוויר ביבשה, ולמעשה גם לא במרחק העולה על מאות מטרים בודדים מהאסדה.

מה הן התועלות של השימוש בגז טבעי לאיכות הסביבה?

השימוש בגז טבעי מאפשר למשק הישראלי להיפרד מהשימוש בדלקים מזהמים, פחם ודלקים מבוססי נפט כמו מזוט וסולר.  

כניסת הגז הטבעי לישראל אפשרה להפסיק כמעט לחלוטין את השמוש בסולר והמזוט המזהמים והיקרים לייצור חשמל, ולהפחית משמעותית את השימוש בפחם המזהם-מה שמשפיע מיידית על איכות חייהם ובריאותם של כלל תושבי ישראל שחשופים למזהמים הנפלטים מתחנות הכח.

חיבור מאגר לוויתן מאפשר לממשלה ליישם את המדיניות שקבעו משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, ולסגור כבר בשנת 2022 ארבע יחידות הייצור המזהמות ביותר בתחנות הכוח הפחמית בחדרה. בהמשך יאפשר הגז מלוויתן לממש את התכנית הממשלתית לסגור גם את תחנת הכוח הפחמית באשקלון ואת שתי יחידות הייצור הנותרות בחדרה ובכך להפסיק לחלוטין את השימוש התפעולי השגרתי בפחם המזהם לייצור חשמל בישראל, מה שיכול להציל את חייהם של עשרות בני אדם בשנה.

הגז הטבעי אפשר את מעברם של מפעלי התעשיה הגדולים ביותר בארץ לשימוש באנרגיה נקיה יותר, והיקפי השימוש בגז בתעשייה ילכו ויגדלו בזכות הגז ממאגר לוויתן והפריסה הצפויה של רשת חלוקת הגז הטבעי למפעלים רבים נוספים. 

השימוש בגז טבעי לתחבורה, בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין בתחבורה מונעת חשמל, יוציא מהרחובות שלנו ומהכבישים את אגזוזי כלי הרכב שפולטים את מזהמיהם המסוכנים והמסרטנים צמוד לאף שלנו ושל ילדינו.

לחיסכון העצום בפליטת המזהמים יש גם היבט כלכלי, הנמדד באמצעות עלויות חיצוניות המשקפות למעשה את הנזק הכלכלי הנגרם למשק כתוצאה מהפגיעה באיכות החיים ובבריאות הציבור.

מה הן התועלות השימוש בגז טבעי לתעשייה המקומית?

חיבור מפעלי התעשייה בישראל לגז הטבעי מביא בנוסף להורדת יוקר המחיה גם לחיזוק יכולתה של התעשייה הישראלית, שהתבססה בעבר בעיקר על מזוט וסולר מזהמים, להתחרות בשווקים הבינלאומיים.
 
בשורת הגז הטבעי ממנה נהנים כבר מפעלי התעשייה הגדולים, אלו שצורכים את כמות האנרגיה הרבה ביותר, מתרחבת גם אל מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים. השימוש בגז טבעי מאפשר למפעלי התעשייה להוריד את עלויות האנרגיה, ומכאן להוריד את יוקר המחיה ולתמוך בתעסוקה-בעיקר באזורי הפריפריה. בנוסף, יאפשר הגז הטבעי להוריד באופן משמעותי את פליטות המזהמים וכן את פליטות גזי החממה.
 
השימוש בגז טבעי לצרכי תעשייה הוא מגוון וכולל שימוש בגז טבעי כמקור חום וכן כמקור אנרגיה. כך יכולים מפעלי תעשייה להרוויח פעמיים – גם מקור חום\אנרגיה זול ונקי יחסית וגם הוזלת עלויות השימוש בחשמל.

איך אתם פועלים למנוע זהום אוויר מהאסדה?

בפרוייקט לוויתן הושם דגש רב על הערכות למזעור פוטנציאל הפליטות מהאסדה ומהתשתיות החופיות. המערכות השונות בהן נעשה שמוש בטיפול בגז באסדה, כמו גם המערכות לייצור אנרגיה, הן מערכות שמוכרות כBAT (Best Available Technology) , כלומר הטכנולוגיה המיטבית הזמינה כפי שמוכרת בעולם (בהתאם למסמכי הייחוס האירופאים ולאישור המשרד להגנת הסביבה). הפליטות ממערכות אלה מבוקרות ומנוטרות.

על אסדת לוויתן הוצבה מערכת להפחתת פליטות שבנויה למנוע ולמזער את הפליטות הישירות מהמערכות השונות שעליה. 

מערכת מרכזית אחת למזעור פליטות היא הלפיד שמוצב בקצה הזרוע הארוכה שבולטת מהאסדה. הלפיד הוא מתקן להפחתת פליטות בו נעשה שמוש במקרים בהם יש צורך "לשחרר" גזים לצורך טיפול שוטף מתוכנן באסדה, או במקרים בהם יש צורך תפעולי נקודתי מיידי. במקום לשחרר את הגזים ישירות לאוויר הם נשרפים בלפיד, ותהליך זה מביא להפחתה של מרבית הגז  שהיה נפלט אלמלא נעשה בו שמוש, ולשמירה על בטיחות האסדה, הצוות שעליה והסביבה. 

מידע נוסף על הלפיד ניתן לקרוא כאן

מערכת שניה שמותקנת באסדה היא מערכת שתפקידה "לאסוף" פליטות ממערכות לשחרור לחץ על האסדה. במקום לשחרר את אותם גזים לאוויר, הם זורמים במערכת צנורות למתקן דחיסה (FGRU), ומשם מועברים לשמוש חוזר כמקור אנרגיה באחת ממערכות האסדה. למעשה מדובר במערכת סגורה שמונעת פליטות לאוויר ו"ממחזרת" את הגזים.

כדי להשלים את התמונה, על האסדה מבוצע באופן סדיר תהליך שנקרא LDAR  ( Leak Detection And Repair ) , שהוא תהליך מוסדר לאיתור דליפות מרכיבי ציוד. במסגרת זאת מבוצעת סריקה תקופתית מקיפה של כל הצנורות, השסתומים, הברזים ומערכות נוספות כדי לבדוק האם יש מהם דליפה. במידה ומזהים דליפה כזאת היא מדווחת ומטופלת בהתאם לכללים שהגדיר המשרד להגנת הסביבה.

מכלול הפעולות שמבוצעות, החל בבחירת המערכות, דרך הצבת מערכות להפחתת פליטות, ועד לסריקה הקבועה מאפשר לנו להביא לכך שהאסדה לא תגרום לפגיעה באכות האוויר ביבשה (ואף בסביבתה המיידית), וכולנו יכולים להנות מיתרונות הגז הטבעי שמחליף דלקים מזהמים אחרים. 

איך אפשר לדעת שאין זהום אוויר ליד הבית שלנו ובחוף מהאסדה?

המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים שרון כרמל הציבו מספר תחנות ניטור ביבשה. זאת לאחר שנמצא שנקודות אלה יכולות לשמש אינדיקציה לאזור נרחב ביבשה.

התחנות מספקות כל העת נתונים על אכות האוויר ביבשה, וניתן להכנס למידע השוטף שלהן ולדעת מה המצב, באמצעות אתר האינטרנט שלנו. ניתן להשוות את הנתונים שנמדדים בזמן אמת לנתוני רקע שנמדדו לפני הפעלת האסדה כדי לבחון האם קיימת השפעה.

למה האסדה הוצבה מול החוף ולא בעומק הים?

מיקומה של אסדת לוויתן נקבע אחרי הליך תכנון מסודר ושקוף, בו נטלו חלק גם נציגי ציבור וארגוני סביבה.

מיקום האסדה אושר לאחר שנבחנה טביעת הרגל הסביבתית הפוטנציאלית, כמו גם שאלת הבטיחות, ונמצא שלא תהיה לה השפעה שתפגע באוכלוסיה ובסביבה הימית. המיקום נבחר על בסיס שורה של שיקולים, ובהם שיקולי מערכת הבטחון. בדיקה שנעשתה על-ידי פיקוד העורף, מצאה שמיקומה של האסדה אינו מהווה סיכון לחיי אדם ביבשה. 

חשוב לדעת שמיקומה של האסדה מקטין את הסיכון הפוטנציאלי לזיהום הים באופן משמעותי ביחס לכל מיקום אחר שהוצע (למעט מתקן יבשתי), וזאת בשל כמויות הדלקים הנמוכות שיהיו עליה בכל זמן נתון, ואפשרות התגובה המהירה והיעילה של צוותי כוננות שערוכים למקרה של אירוע שפך.

איך אתם דואגים שהים לא יזוהם?

שותפות לוויתן רואה חשיבות רבה לשמרה על הסביבה בה כולנו חיים. לצורך כך ישנו מחד מערך בטיחות על מתקני האסדה והתשתיות שנלוות לה, שמטרתו למזער את הסיכוי שיתרחשו ארועים שיהוו פוטנציאל לפגיעה בסביבה, ומאידך הערכות מקסימלית לטפול בארועים כאלה במידה ויתרחשו. 

נובל ארנג'י, שמפעילה את האסדה, מחזיקה מערך כוננות לטיפול באירועי שפך- מערך מיומן שעובר תרגולות כל העת, והוא ערוך לטפל גם באירוע שפך אם יקרה. קרבתה היחסית של האסדה ליבשה, וכמויות הדלקים הקטנות שיהיו עליה (לכל היותר 500 טון קונדנסט וסולר בזמן נתון) מאפשרים לטפל באירוע כזה במהירות ויעילות למניעת נזק אקולוגי ארוך טווח. 

על האסדה יש גם מערך שלם שתפקידו לדאוג שמים שמושבים לים לאחר שנעשה בהם שמוש על האסדה ו/או הגיעו מהמאגר יעמדו בתקנים שהגדירה הועדה למתן התרי הזרמה לים, ועדה בה חבר גם נציג ארגוני הסביבה. 

המים שמגיעים יחד עם הגז הטבעי יעברו תהליך טיפול בשלושה מתקנים שונים, כדי להפרידם לחלוטין מהידרוקרבונים, ובמקביל יבוצע במקורות נוספים ובהם במים אפורים ושפכים סניטריים, מתקן התפלה ומערכות לאיסוף נגר. 

המים יבדקו לפני השבתם לים, ובמידה ולא יעמדו בסטנדרטים שהוגדרו, הם יועברו לטיפול נוסף, ויבדקו שוב, כך שרק מים מטופלים שעמדו בקריטריונים יושבו לים בהתאם לתנאי היתר ההזרמה לים. 

מים שטופלו ולא עמדו בקריטריונים גם לאחר טפול נוסף יועברו למיכל יעודי ויפונו בהמשך ליבשה.

הנסיון מהעולם, כמו גם מישראל, מלמד שמתחת לאסדות נוצרת מערכת אקולוגית שלמה ובריאה שמזמינה אליה בעלי חיים רבים, ומערכת כזאת תתפתח ודאי גם תחת אסדת לוויתן.

האם אתם מנטרים את עצמכם?

על האסדה מתבצעים ניטור שוטף ודיגום בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה בהיתר הפליטה שניתן לאסדה. הניטור והדיגום מבוצעים הן במכשירים שמוצבים על האסדה, והן באמצעות חברת דיגום מוסמכת שמאושרה על ידי המשרד, וזאת במקביל לבדיקות שמבצע המשרד במידה והוא מחליט שיש צורך בכך.

למה צריך את הקונדסנט?

הקונדנסט הוא תוצר נלווה טבעי לגז הטבעי והוא למעשה תערובת גזים שהתעבתה (כלומר הפכה מגז לנוזל).

קונדנסט הוא "קרוב משפחה" של נפט גולמי "קל", הוא מופרד מהגז על האסדה ומיוצב עליה.

הרכב הקונדנסט משתנה בהתאם למאפיינים הספציפיים של המאגר ממנו הוא מופק. הקונדנסט מלוויתן צפוי להיות דל בבנזן ביחס לתקן הישראלי לבנזין בו משתמשים בכלי הרכב.

בישראל מוזרם קונדסנסט מאסדת 'תמר' ליבשה מאז שנת 2013, והקונדנסט מ'לוויתן' שמצטרף אליו, הוא  עוד מקור אנרגיה כחול לבן שישמש את תעשיית זיקוק הנפט בישראל.

היכן נמצאת נקודת הקבלה היבשתית של הגז ממאגר לוויתן ומה גודלה?

החתימה היבשתית של פרוייקט לוויתן היא מצומצמת, מאחר וכל הטיפול בגז הטבעי מהמאגר מתבצע בים.

צנורות הגז והקונדסנט מהאסדה מונחים על קרקעית הים וקבורים בה. במטרה למנוע פגיעה ברצועת החוף או לייצר הפרעה כלשהי, הם הוחדרו ליבשה בקדוח אופקי תת קרקעי כך שהם עוברים מתחת לקו החוף בעומק.

נקודת הכניסה היבשתית ממוקמת מזרחית לקו החוף, בעומק השטח, ושטחה כדונם אחד בלבד.

חתימה החזותית מזערית והשטח שסביבה ישוקם בגמר העבודות ויוחזר לייעודו החקלאי.

בנוסף, בצמוד לתחנת המגופים של נתג"ז שנצבת מזרחית לכביש החוף שנים, הוקם במרחק של כק"מ מהחוף מתקן ייעודי שגודלו פחות מ-3 דונם בו מוזרם הגז הטבעי ממאגר לוויתן למערכת הולכת הגז הארצית.

למה צריך את המיכל באזור חגית ואיך אתם דואגים לשמור שם על אכות האוויר?

אתר חגית הוא אתר גיבוי שמיועד להבטחת אספקת גז רציפה מהאסדה. יעשה בו שמוש כאשר לא ניתן להזרים את הקונדנסט לבית הזיקוק או לקלוט אותו שם. במיכל שמוקם באתר יהיו גג צף ואטם כפול, המהווים את הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (BAT) למניעת פליטות לסביבה. המשמעות היא שפליטות מהמיכל יהיו זניחות ונמוכות משמעותית מהתקן.

הצינור לחגית, שמעוגן בתכנית המתאר הארצית, ימוגן ברמה גבוהה למניעת דליפות וזיהום קרקע ומים, בהתאם לתקנות ולתקנים המחייבים. בתוואי הצנרת תופעל מערכת ניטור יעודית שתתריע במקרה של חשש לדליפה ותאפשר טיפול מיידי. חשוב לזכור שבישראל טמונים כבר כיום אלפי קילומטרים של צנורות דלק ונפט; רמת הניטור הגבוהה שתיושם ועצם העובדה שמדובר בצינור חדש, תציב אותו ברמת בטיחות מהגבוהות בישראל כיום.

במקרה בו יהיה צורך בהעברת קונדנסט לאתר בתקופת ההפעלה הראשונה, עד להקמת המיכל, הוא  יפונה על ידי מכליות כביש ממתקן יעודי שמוצב במקום, שגם בו מותקנת מערכת להפחתת פליטות. מתקן זה יפעל גם בתקופת ההרצה.