הירשמו לניוזלטר שלנו

לוויתן הפרויקט הלאומי

שאלות ותשובות

מתי הגז צפוי לזרום מלוויתן?

תכנית הפיתוח שהגישו שותפות לוויתן קבעה תאריך יעד להשלמת הפרויקט ולהזרמת הגז מהמאגר למשק הישראלי: סוף שנת 2019.

היעד שהגדירו שותפות לוויתן מחייב עמידה יומיומית בלוחות זמנים נוקשים ועבודה במקביל באינספור חזיתות: הנדסית, סביבתית, גיאולוגית ועוד.

כיום הפרוייקט נמצא בשלבים האחרונים שלו, וגז טבעי יזרום מלוויתן למשק המקומי ולמדינות האזור במועד שתוכנן – כבר בסוף שנת 2019.

כיצד ואיפה יחובר לוויתן למערכת ההולכה הארצית?

הקמת מערכת ההפקה וההולכה ממאגר לוויתן היא המהלך המשלים בהבטחת בטחונה האנרגטי של ישראל. בנוסף, לצינור הגז של 'תמר' המחובר כיום למערכת ההולכה הארצית בדרום הארץ יותקן צינור הגז מלוויתן, שיתחבר למערכת ההולכה הארצית בנקודה צפונית (סמוך לצומת פרדיס) מתחת לפני הקרקע. ​

היישר מבארות ההפקה התת-ימיות יזרום הגז דרך שני צינורות באורך של מעל מאה ק"מ לאסדת הטיפול וההפקה שתוצב כעשרה ק"מ מערבית לקו החוף, אל מול חופי פרדיס.

על האסדה ייעשו כל פעולות הטיפול בגז הנחוצות בטרם יוזרם אל מערכת הולכת הגז הארצית. בין היתר, תבוצע הפרדה בין הגז הטבעי לבין קונדנסט (נפט קל), מים ונוזלי תפעול שונים. פעולות אלו ייעשו תוך הקפדה יתרה על היבטי הסביבה והרגולציה הבלתי מתפשרת המוחלת על המאגר כל העת.

היכן נמצאת נקודת הקבלה היבשתית של הפרויקט ומה גודלה?

הצנרת התת-ימית היוצאת מאסדת ההפקה, תעבור מתחת לקו החוף בעומק רב וזאת בכדי להימנע מהפרעה או פגיעה ברצועת החוף.

נקודת הכניסה היבשתית ממוקמת כמה מאות מטרים מזרחית לקו החוף, ושטחה כדונם אחד בלבד.

החתימה החזותית שתהיה לה היא מזערית והשטח שסביבה ישוקם בגמר העבודות ויוחזר לייעודו החקלאי.

בנוסף, מתקן ייעודי, אשר יוקם ליד תחנת מגופים קיימת של נתג"ז, יהווה את נקודת החיבור שבין מערכת הולכת הגז הארצית לבין צנרת אספקת הגז של מאגר לוויתן.
המתקן, שגודלו 2.7 דונם, מרוחק כקילומטר מהחוף בקו אווירי.

איך נוצר גז טבעי?

הגז הטבעי שבמאגר לוויתן נוצר כתוצאה מפרוק של חומר אורגני, המצוי בשכבות המכונות "סלע מקור", במעבה האדמה. מקור החומר האורגני בשרידי צמחים ובעלי חיים ששקעו בקרקעית הים, ונקברו אט אט תחת חומר אורגני ומשקעים נוספים לעומק רב.

מיד עם קבורתו מתחיל החומר האורגני לעבור שינויים כימיים ופיזיים שונים, תחילה כתוצאה מפעילות מיקרוביאלית בטמפרטורות נמוכות יחסית (לרוב מתחת ל-50 מעלות צלזיוס).

כך נוצר גז טבעי "ביוגני", שמהווה את עיקר הגז הטבעי בלוויתן, המורכב רובו ככולו מגז המתאן (Methane, CH4). בגז הטבעי בלוויתן יש סימנים גם לפחמימנים "כבדים" יותר שהגיעו ממקור עמוק, כתוצאה מהבשלה של סלע מקור שנחשף לטמפרטורות גבוהות יחסית. פחמימנים כבדים אלו מרמזים על קיומו האפשרי של מאגר נפט בעומק, כ-2 ק"מ מתחת לשכבות מאגר הגז.

מה זה קונדנסט?

קונדנסט הינו דלק מעובה, שמבוסס על פחמימנים שנמצאים בגז, והוא למעשה נפט קל (דומה במרכיביו לסולר). הקונדנסט הוא דלק לכל דבר, שמופרד מהגז בתהליך פיזיקלי, מוזרם בצינור מאסדת לוויתן ליבשה, ומשם מועבר לבית הזיקוק בחיפה באמצעות צנרת הדלק הארצית הקיימת.

אחד ממרכיבי הקונדנסט הוא בנזן, והקונדנסט מלוויתן צפוי להיות דל בבנזן וקטנות באופן משמעותי (כ-10% בלבד) מהתקן הישראלי לכמותו בבנזין שאנחנו מתדלקים בתחנות הדלק. שורה של מודלים לפיזור פליטות לאוויר מצאו שהקפי הבנזן, ופליטות בכלל, מהאסדה לא ישפיעו על אכות האוויר ביבשה ויהיו נמוכות בסדרי גדול מהתקן בישראל.

למה צריך קונדנסט?

הקונדנסט הוא תוצר נלווה טבעי להפקת הגז הטבעי, ובמאגרים דוגמת לוויתן לא ניתן להפיק גז ללא קונדנסט. השימוש העיקרי בקונדנסט הוא כתוסף בתהליך זיקוק נפט גולמי.

מנקודת מבט ישראלית, מדובר במוצר אנרגיה כחול-לבן אשר יחליף כמות דומה של נפט גולמי המיובא לישראל דרך הים. מדובר בהפחתה נוספת בצורך לייבא נפט גולמי לישראל, אם כי בשל כמויות הקונדנסט הנמוכות מדובר על הפחתה מינורית יחסית.

מערכת ההפקה של מאגר לוויתן תוכננה כך שכל הטיפול בגז ובקונדנסט ייערך באופן מלא על גבי אסדת הטיפול הימית, שם הם יופרדו ויעברו טיפול וייצוב על מנת שיהיו מתאימים לשינוע, אחסון ושימוש.